היה השבוע אקזיט מעניין ביותר, ואני לא מתכוון לכתר פלסטיק.
מועדון הגילוח בדולר, חברה בת 5 אשר מוכרת מנויים לסכיני גילוח, נמכרה ליוניליבר תמורת מיליארד דולר במזומן.
פאקינג מיליארד דולר – על מה? למועדון הגילוח אין מוצר חדשני או טכנולוגיה עתידנית, הם לא הולכים לשנות את העולם והם כנראה גם לא מייצרים סכינים טובים יותר.
אז מה כן יש להם ששווה בוחטות?
יש להם מערכת יחסים קרובה מאד עם הלקוחות שלהם. כן, הלקוחות אוהבים אותם, אוהבים מאד אפילו. הם מזדהים עם המיתוג ועם המסרים ומוכנים להשקיע את הזמן לתחזק את מערכת היחסים.
תקראו מה שכתוב כאן בבלומברג ואת התיאור בדף הלינקדאין שלהם – זה אומר הכול. בזכות גישה מרעננת וחוויית שירות מועדון הגילוח בדולר נוגס חזק בנתח השוק של המתחרות הותיקות והמשעממות.
היום כולם קוראים למועדון הגילוח בדולר חברת מסחר מקוון, למרות שהחדשנות שלהם אינה בתחום הטכנולוגיה (אולי בעצם קצת לא נעים לשוק להודות שחברה שמוכרת מנויים יכולה להיכנס למועדון החד-קרן).
וזה מזכיר לי את הסיפור של חברת ״תרגום בשעה אחת״ שאני מכיר מעיסוקי כמתרגם, ושגם הם נתפסים בעיני רבים כסטארטאפ טכנולוגי למרות שהחידוש שלהם היה ונותר חוויית השירות.
בחזרה לטיפוח גברי, לא קשה לראות (בדיעבד, כמובן) שהשוק מאס במיתוג יוקרתי ושכלולים מיותרים. ההבדלים בין המוצרים ואופן הצריכה היו מינוריים, ובכלל מי צריך סכין גילוח רוטט עם ויי-פיי.
עכשיו תחשבו על מה שאתם עושים – האם יכול להיות שגם בתחום שלכם השוק מאס בקיים ומחכה להזדמנות לשנות הרגלים ישנים?
אם כן יכול להיות שיום אחד גם אתם תהיו שווים בוחטות.
נ.ב. לא מפתיע שיש למועדון הגילוח בדולר גם בלוג אש (הגרפיקה שלהם).