content

כמה מקובל לשלם עבור אתר תדמיתי למשרד עו״ד

בשבועות האחרונים פנו אלי מספר עורכי דין עצמאיים לצורך קבלת הצעת מחיר להקמת אתר תדמיתי לפרקטיקה שלהם.

חלקם פנו אלי מהיכרות אישית, אחרים הגיעו דרך המלצות, ואחרים בזכות החשיפה לפועלי.

ולכולם נתתי הצעת מחיר דומה: פלוס/מינוס 10,000 ש״ח.

האם 10,000 ש״ח הוא מחיר מקובל?

חד-משמעית לא.

עבור היקף השרות שאני מציע ואיכות התוצרים שאני מפיק המחיר המקובל כפול מזה ואף יותר.

יתרה מזאת, לא מקובל לפנות למישהו כמוני לצורך הקמת אתר; מקובל לפנות לסטודיו לעיצוב, או לחברה לבניית אתרים, לשפוך 20,000 ש״ח ולקבל אתר שלא באמת מצליח לעשות את החיבור העדין בין תוכן, טכנולוגיה ועיצוב.

מה כלול במחיר?

תכנון מבנה האתר, דף נחיתה ודפים פנימיים
בחירת תבנית מיטבית והתאמת עיצוב
קופירייטינג וכתיבת התוכן (לשימוש גם בפרופיל לינקדאין)
גרפיקה ואינפוגרפיקה
הקמת מערכת בלוגינג
(אם צריך) לוגו, כרטיס ביקור ונייר מכתבים
טיפול בדומיין ושרתים
הדרכה בסיסית על תפעול וניהול האתר

אפשר לראות דוגמה?

להתרשמות מרמת הגימור והטאצ׳ האישי אתם מוזמנים להיכנס לאתר שלי.

את העבודה של אחרים אתם כנראה כבר מכירים, וגם את המחיר.

להית׳.

Small Firm Practicing Biglaw

The partners at Katzenell Dimant hired me to upgrade their digital content, and the results were impressive. When I started working with Ran Dimant and Einat Katzenell I don’t think they had imagined how far I could take their brand.

After nine steady months of editorial services we had compiled enough content and copy, not to mention a refined branding concept and a fresh new logo, to create the most impressive website among small-medium law firms in Israel.

Launched in summer 2016, kdlaw.co.il has +150 pages of original content, including blog posts, news and updates, history of transactions, description of practice areas, attorney bios, firm profile and even a podcast section where you can listen to these talented lawyers speak.

kdlaw.co.il is unparalleled in local standards, and with just 3 partners Katzenell Dimant continues to share more relevant content and benefits from higher engagement than most 40-partner firms can dream of.

Home

Published // Unicorns to Mules

In this long-form post published on LinkedIn Pulse and titled “When Unicorns become Mules” Achiad Harel, Head of Bankruptcy Practice at AYR, explains why even unicorns must know about Chapter 11 protection.

I had the pleasure of working with Achiad and providing Editorial Services for this piece.

Achiad Harel is an expert on bankruptcy and restructuring and has developed a unique specialization in corporate recovery with an emphasis on distressed startups and technology companies. Achiad represents clients in all instances of court, arbitration and mediation, and is often appointed liquidator, receiver or special administrator.

Unicorn to Mule_400

From the post: “When Unicorns become Mules“:

״כמעט כל יזם טכנולוגי חולם על כך שהחברה שהוא מקים תהפוך יום אחד ל-Unicorn – חברה השווה יותר ממיליארד דולר. השיח היזמי מתאים את עצמו לחלום הנחשק הזה, וניתן למצוא ספרות ענפה ואין ספור מפגשים ייעודיים (Meet-Ups) שמציעים ליזמים כלים ומתודולוגיות שיביאו אותם אל היעד הנכסף. כיזמים וכמנהלים תשמעו הרבה על Lean Start-Up, ועל Agile, על Go to Market ועל Crossing the Chasm, אבל אף אחד לא יסביר לכם מה לעשות כשהכסף נגמר והשקעת המשך אינה נראית באופק. כולם רוצים לדבר על החלום – מעט מאוד מוכנים לשמוע על שברו. אבל המידע הזה חשוב. מאוד. במיוחד על רקע הבועה המסתמנת בענף ההון-סיכון, כפי שעמד עליה לאחרונה המשקיע המפורסם ביל גורלי.

בעבודתנו אנחנו נתקלים לעתים קרובות בחברות צעירות שנקלעו לפירוק לא בשל פגם במוצר או בטכנולוגיה שלהן, אלא משום שהן נקלעו למצוקה תזרימית שההנהלה לא ידעה כיצד להתמודד איתה. תופעה זו אינה ייחודית לישראל כמובן. הסטארט-אפ הבריטי POWA Technologies, ששוויו הוערך ב-2.7 מיליארד דולר, נקלע לחדלות-פירעון רק בחודש פברואר האחרון. הסטארט-אפ האמריקני Quirky Inc., ששוייו הוערך בעבר בכמה מיליוני דולרים, נקלע אף הוא לחדלות-פירעון בחודש ספטמבר 2015. כמובן שקיימות עוד דוגמאות רבות.

יחד עם זאת, מצוקה פיננסית או תזרימית אין פירושה שגורל החברה נגזר לפירוק. ראשית, קיימים מספר אמצעים שבהם ניתן לנקוט כדי לנטר טוב יותר את הוצאות החברה ועל מנת לייעל אותה מבחינה תפעולית ופיננסית. נשתדל להתייחס לצעדים אלה באחד מהפוסטים הבאים, אבל כבר עכשיו נוכל להגיד שבהקשר הזה Timing is Everything. ככל שצעדי הניטור וההתייעלות ננקטים מוקדם יותר – כך סיכויי החברה להבריא גבוהים יותר.״

Link to the full post.

השקת האתר החדש של קצנל דימנט

בשנה החולפת הענקתי שירותי עריכה ותוכן למשרד עורכי הדין קצנל דימנט היושב בהרצליה פיתוח ומתמחה במשפט מסחרי, הייטק, שוק ההון, ונחשב בוטיק מצליח ובולט בתחומו.

התחלנו מכתיבת בלוגים לשותפים, והפוסטים התפרסמו בלינקדאין מדי שבועיים. המשכנו אל כתיבת פרופיל משרד מעודכן, וערכנו חשיבה מחודשת בנוגע לאופן הצגת הפירמה במדיה הדיגיטלית ובכלל.

כאשר התוכן החל להערם, והיה מספיק בשר כדי לעשות משהו גדול יותר, התחלתי לעבוד על אתר חדש אשר יישקף באופן ראוי את הערך שהאנשים האלה נותנים ללקוחות.

לא מזמן, כמה ימים לפני החגים, השקנו את האתר החדש של קצנל דימנט וניתן לבקר בו בכתובת kdlaw.co.il.

באתר יש יותר מ-120 דפים ייחודיים, בלוגים, ביוגרפיות, חדשות ועדכונים, ואפילו פודקאסט (!) והוא ממשיך להתעדכן בתוכן חדש ומקורי.

אני גאה מאד בפרויקט הזה אשר עשיתי בעשר אצבעות.

Published // Fashion Law

In this long-form post published on LinkedIn Pulse and titled “Building the Legal Strategy of a Brand“, Yotam Werzansky-Orland of Drori – Werzansky – Orland explains how a defined legal strategy helps brand protection and enforcement.

I had the pleasure of working with Yotam and providing Editorial Services for this piece.

Yotam Werzansky-Orland is a partner at Drori – Werzansky – Orland and specializes in intellectual property, computer and internet law. Among others Yotam represents fashion houses, industrial designers, brand owners and artists.

מתוך הפוסט: ״בניית האסטרטגיה המשפטית של המותג״:

“דיני האופנה והעיצוב התעשייתי הם חלק מעולם הקניין הרוחני, בו הזכויות וההגנות גמישות ומשתנות מטבען. מכאן החשיבות הרבה בבניית האסטרטגיה המשפטית של המותג – ומבעוד מועד.

אסטרטגיה משפטית ברורה ומוגדרת למותג שלכם עשויה לשפר במידה ניכרת את הסיכויים להגן על העיצוב או המוצר שאתם מקדמים, כאשר בצדו השני של המטבע – היעדר אסטרטגיה משפטית למותג עלול להגביל את היכולת לאכוף זכויות ולפגוע באופן משמעותי בפוטנציאל המסחרי הטמון במותג שלכם.

מותג אופנה מוצלח מורכב מהשם והלוגו של המותג, מהמוניטין שהוא צבר ומהעיצוב והייחודיות של הפריטים שלו. אך הרבה לפני שהמותג מתחיל לצבור מוניטין, לפני שהוא משיק מוצרים ואפילו לפני שהוא בוחר את השם שלו – מומלץ להיערך להגנה על המותג באמצעות בניית האסטרטגיה המשפטית של המותג.”

קישור לפוסט המלא.

GO BACK